חנוך מילביצקי » המרכז הישראלי לנפגעי כתות » המרכז לנפגעי כתות – תצהיר משפטי חלק 2

המרכז לנפגעי כתות – תצהיר משפטי חלק 2

נושאים באתר
הקשר בין 'המרכז לנפגעי כתות' לבין הארגון 'יד לאחים'
  1. כפי שצוין לעיל, מדובר בענייננו במסע הכפשות והשחרת פני קבלה לעם בעיני הבריות, המתנהל באופן מכוון ומגמתי על ידי המרכז מזה שנים.
  2. בתוך כך, מעליל המרכז, בין בעצמו ובין אם באמצעות אחרים מטעמו, עלילות שווא נגד קבלה לעם, מציג באור מעוות את פועלה הלגיטימי, מכנה אותה בכינויי גנאי כגון “כת”, “כת פוגענית”, “כת טוטליטארית”, “כת מסוכנת” ועוד, ועושה כל שלאל ידו בכדי לפגוע בה ובתלמידיה.
  3.   מלוא דברי לשון הרע שהופצו במסגרת מסע זה, יפורטו, אחד אחד, בפרק ה’ להלן.
  4.   אולם תחילה ראוי, כאמור, להבהיר את המניעים (הפסולים) של המרכז, ברדיפתו השיטתית את קבלה לעם, וכן את זהות העומדים מאחוריו והפועלים מטעמו.
  5.  עובדות אלו נחוצות כדי לשפוך אור לא רק על המטרות הנפסדות שמסע ההכשפות העגום נועד לשרת, אלא גם כדי ללמד כי הנתבעים משחירים את שם קבלה לעם בכוונה לפגוע, תוך שהם יודעים היטב שמדובר באמירות שקריות וכוזבות, שאין בינן לבין המציאות דבר וחצי דבר.
  6.   ולאחר שאמרנו דברים אלה:
  7.   הנתבע 1, “המרכז הישראלי לנפגעי כתות”, הנו, כאמור, חברה לתועלת הציבור, אשר הוקמה בשנת 2006.
  8.   בעבר, אותה הישות המשפטית הייתה מוכרת תחת שמות אחרים: תחילה בשם “קו למסלול”, בהמשך בשם “המרכז לנפגעי כתות בישראל” ולבסוף הוחלף שמה לשם הנוכחי – “המרכז הישראלי לנפגעי כתות”.
  9. שינויי השם האמורים לא היו מקריים, אלא נעשו בכוונת מכוון, על מנת לשוות למרכז חזות “ממלכתית” לכאורה, חרף היותו גוף פרטי לכל דבר ועניין.
  10. באופן זה מתיימר המרכז ליצור עבור הציבור הישראלי מראית עין של גוף נייטרלי וחילוני, המבקש כביכול “לתת מענה לנפגעי כתות בישראל ובני משפחותיהם” ולספק “מידע עדכני ומקיף על דרכי פעילותן של כתות, על כתות ספציפיות…”, ועוד. 
  • העתק מעמוד הבית של המרכז לנפגעי כתות – מצ”ב ומסומן כנספח 17.
  1. בהתאם לכך, באתר המרכז הוצהר, כי המרכז פועל, לכאורה, במגוון דרכים לשם מימוש מטרותיו הנטענות, ובין היתר:
     מציע מידע עדכני ומקיף על דרכי פעילותן של כתות, על כתות ספציפיות, וכן מאמרים של אנשי מקצוע העוסקים בנושאים אלה מזוויות שונות;
        מקדם באמצעי התקשורת מודעות והסברה בנושאי כתות;
          מפנה נפגעים לטיפול נפשי אצל פסיכולוגיים המתמצאים בנושא ולסיוע משפטי;
          מקיים מפגשים וכנסים לנפגעי כתות ובני משפחותיהם; ועוד;
  1. דא עקא, לצד פעילות מוצהרת זו ובמסגרתה, פועל המרכז נמרצות לקידום של אג’נדות רדיקליות של ארגון חרדי קיצוני בשם “יד לאחים”.
  2. למעשה, כפי שיפורט מיד להלן, המטרה העיקרית אשר עמדה מאחורי הקמת המרכז, ואשר מנחה את פעילותו גם כיום, אינה “הטיפול בנפגעי כתות” כנטען, אלא תקיפה ורדיפה של קבוצות דתיות ו/או רוחניות מגוונות, המתוייגות על ידי המרכז כ”כתות”.
  3. תיוג ורדיפה אלה – שרירותיים, חד צדדיים, חסרי רסן וחסרי כל הצדקה במציאות או עיגון בחוק – הנם, כפי שנראה מיד, פועל יוצא של הקשר ההדוק בין המרכז לבין “יד לאחים”.
  4. דה פקטו, המרכז אינו אלא “זרועה החילונית” של “יד לאחים”, כסות לפעילותה הפסולה, ועיסוקו בתופעות פתולוגיות (כגון אליאור חן או גואל רצון או “לב טהור”) נועד לקבע את מעמדו כאוטוריטה מקצועית בתחום ולאפשר לו למלא את שליחותו האמיתית של הכחדת קבוצות דתיות ו/או רוחניות חדשות המאיימות על ההגמוניה החרדית. 
  5. כפי שפורט לעיל, עמותת “יד לאחים” הנה ארגון חרדי המגדיר את עצמו כ”ארגון להצלה” “ממיסיון ומטמיעה ולהנחלת ערכי היהדות”.
  6. ברם, בפועל מדובר בארגון הידוע לשמצה בסממניו הגזעניים והקנאיים, הנוגדים את ערכי מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית והמוציאים שם רע ליהדות בכלל וליהדות החרדית בפרט.
  7. זאת נוכח העובדה ש”יד לאחים” מנהלת, מזה שנים, מאבק מוצהר וגלוי לשמירה על “טוהר הגזע היהודי”, ובתוך כך נלחמת כנגד קבוצות מיעוט דתיות רבות בישראל, באמצעים קיצוניים, ואף אלימים, העולים לכדי הגדרת הארגון כ”ארגון טרור” ממש.
  8. כך, למשל, בדו”ח זכויות האדם של מחלקת המדינה של ארצות הברית משנת 2012 דווח כי הארגון החרדי “יד לאחים” אחראי לחלק גדול מההתנכלויות, האיומים וההטרדות שהופנו בישראל בשנים האחרונות כלפי קבוצות דתיות כגון: “נוצרים אוונגליסטים“, “עדי יהוה” וכן יהודים רפורמים וקונסרבטיבים:“…Messianic Jews and Jehovah’s Witnesses were harassed regularly by Yad L’Achim and Lev L’Achim, Jewish religious organizations opposed to missionary activity. During the year, Jehovah’s Witnesses reported assaults, threats of violence, and other crimes to the police.
    …As in past years, Orthodox Jews continued to harass Messianic Jews. The ultraOrthodox anti-missionary organization Yad L’Achim continued to target Messianic Jews in settlements–whom it identified, often incorrectly, as “missionaries”–with the distribution of posters that threatened missionaries. The organization also called on the postal authority to prevent the distribution of missionary material through the mail…”.
  • העתק דו”ח International Religious Freedom Report של מחלקת המדינה של ארצות הברית משנת 2012 – מצ”ב ומסומן כנספח 18.
  1.   במסגרת פעילות ה”‘הצלה” שלו, ארגון “יד לאחים” אף יצר באתר האינטרנט שלו רשימה של כל הארגונים, המסגרות והקבוצות הרוחניות, אשר מהוות לדידו “כת” ואשר “מאיימות”, כך בעיניו, על הדת היהודית.
  • העתק תדפיס “רשימת כתות” מאתר ‘יד לאחים’ – מצ”ב ומסומן כנספח 19.
  1.  על מנת לסבר את האוזן, ברשימה זו ניתן למצוא, בין השאר קבוצות דתיות ו/או רוחניות מוכרות ונורמטיביות, כגון: שיטת הטיפול האלטרנטיבית ברייקי, החינוך האנתרופוסופי (הידוע גם כגישת חינוך ולדורף), הכושים העבריים, וקבלה לעם (עמותת בני ברוך); ולצדן קבוצות קיצוניות ובלתי נורמטיביות כגון “כת השטן”.
  2.  הנה כי כן, גם קבלה לעם נמצאת ב”רשימת הכתות” של “יד לאחים” – כאשר מבחינת “יד לאחים” קבלה לעם הנה כת לכל דבר ועניין, ממש כמו “כת השטן”(!). עובדה זו, למותר לציין, כשלעצמה מהווה הוצאת דיבה חמורה ביותר נגד קבלה לעם, ומצטרפת להשמצות רבות נוספות שיפורטו בפרק ה’ להלן.
  3.  במאמר מוסגר יצוין, כי המניעים להכנסת שמה של קבלה לעם לרשימה של “יד לאחים” הנם ברורים וגלויים על פני השטח. בתמצית, המסגרת הלימודית של קבלה לעם מאפשרת, כאמור, את לימודי הקבלה לכל אדם באשר הוא (לרבות ללא יהודים כמובן), תוך פריצת האיסורים המוטלים על לימוד זה על ידי החרדים. בשל כך, רואה בה “יד לאחים” איום של ממש על “טוהר היהדות” כולה, ומנסה לערער על הלגיטימיות שלה בעיני הציבור.
  4.  מניעים פסולים אלה של  ארגון ‘יד לאחים’ יפורטו בהרחבה להלן, אך כבר עתה יודגש כי בידי קבלה לעם ראיות חזקות לכך שאותן אג’נדות פסולות הן אלה שעמדו גם מאחורי הקמת המרכז, והן אלה אשר מנחות את התנהלותו הפסולה של המרכז היום.
  5. כך, כפי שעולה מתחקיר של מוסף “7 ימים” של העיתון “ידיעות אחרונות” מיום 4.3.2011, מי שיזם את הקמת המרכז הנו איש עסקים חרדי בשם רמי פלר (להלן: “מר פלר”), אשר היה במשך שנים פעיל ב”יד לאחים”:

“תחקיר “7 ימים” חושף כאן לראשונה, כי מאחורי פעילותו של “המרכז הישראלי” המגדיר את עצמו “גוף חילוני ששם לו למטרה לסייע לנפגעי כתות מיסטיות בישראל ולבני משפחותיהם”, ניצב מיום הקמתו ארגון חרדי: “המשרד לענייני חסד” שמו. ארגון זה… מממן כ-98 אחוז מסך התרומות של המרכז…

עוד חושף התחקיר שמי שעומד מאחורי המשרד לענייני חסד הוא המיליונר ואיש העסקים החרדי רמי פלר, המממן כ-80 אחוז מסך ההכנסות של הארגון…

וזה לא הכל: לפלר ולרכזת הפעילות של המרכז, רחל ליכטנשטיין [הנתבעת 2  – הח”מ], יש מכנה משותף: שניהם עבדו בעבר בארגון החרדי “יד לאחים”, המנהל עשרות שנים מאבק במיסיון ובכתות“.

(מתוך תחקיר של שוש מולא, “החרדים לכתות”, 7 ימים, ידיעות אחרונות 2011, עמ’ 39)

  •  העתק התחקיר “החרדים לכתות” – מצ”ב ומסומן כנספח 20.
  1.  כך עולה גם מתצהיר של מר אמיר זמורה (להלן: “מר זמורה”), אשר שימש כיועץ תקשורת של המרכז בתחילת דרכו. בתצהיר זה, אשר הוגש במסגרת התובענה הראשונה של קבלה לעם נגד המרכז לנפגעי כתות (אשר תתואר בהמשך תצהירי זה בסעיף 260) – תיאר מר זמורה כיצד נתוודע לאג’נדות הנסתרות של המרכז ושל העומדים בראשו:
  2. בתחילה עיקר תשומת הלב הופנתה למלחמה בסיינטולוגיה אולם בהדרגה התיוג והגדרת הכיתתיות עברו גם לקבוצות אחרות ומגוונות, כולל זרמים מקובלים ונורמטיביים כמו מתרגלי יוגה ומדיטציה, דרך גישות חינוכיות כמו אנתרופוסופיה, קבוצות ניו אייג’ למיניהן ואפילו זרמים ביהדות שהמרכז מצא כלא ראויות בעיניו. בכדי לסבר את האוזן אציין כי בשעתו במרכז הגדירו אפילו שיטות טיפול אלטרנטיביות כמו רייקי ואת אלו המטפלים בעזרתה – ככת.
  3. חשוב לציין כי רוב המשאבים של המרכז הופנו למלחמה ב”כתות”  וכי תיוג קבוצה מסוימת וההחלטה להתחיל לפעול כנגדה מול המוסדות השונים, נקבעו על פי מדיניות הנהלת המרכז ולאו דווקא כפועל יוצא של עדויות או פגועים שהגיעו לטיפול במרכז.
  1. חזיתי מקרוב גם בפעולות של מניפולציה שמופעלת על אנשים מבולבלים או כואבים שהגיעו למרכז עם הרבה שאלות… למרות שניכר היה כי חלק גדול מהתהיות הללו ניתן לפתור לכאורה דרך טיפול נפשי מקובל של הנפגע עצמו, הובלו הפונים למרכז, בחלק גדול של המקרים הורים של נפגעים, לחשוב כי נפלו קורבן לכת פוגענית.
  2. רק אז, בפעם הראשונה, היא [גב’ איילת קדם, גם היא מנכ”לית לשעבר של המרכז – הח”מ] סיפרה לי מי באמת עומד מאחורי המרכז: איש עסקים חרדי בשם רמי פלר, שיזם את המרכז וגם משמש התורם המרכזי שלו“.
    העתק תצהירו של מר אמיר זמורה – מצ”ב ומסומן כנספח 21. (מר זמורה הגיש תצהיר דומה גם במסגרת תביעה זו).
  3.   על הקשר בין מר פלר ולבין פעילות “יד לאחים” בתחום אשר מכונה על ידי הארגון כ”מלחמה בשמד”, ניתן ללמוד גם מספרו של אמנון לוי “החרדים”:
    “פעילות האגף למלחמה בשמד היום מתבססת על איסוף חומר על הכיתות ועל המיסיון. בכך עוסקים פעילים רבים, אפילו לחו”ל שולחים שליחים, כדי לעקוב אחר כיתות מיסטיות וקבוצות נוצריות מיסיונריות. רמי פלר, חוזר בתשובה הפועל במסגרת הארגון, נחשב למומחה עולמי בנושא הכיתות המיסטיות…” (עמ’ 189 לספר).
    העתק קטע מספרו של אמנון לוי, “החרדים” – מצ”ב ומסומן כנספח 22.
  4.   עוד עולה מהתחקיר הנ”ל, כי מר פלר הנו התורם העיקרי של המרכז. זאת באמצעות ארגון חרדי נוסף בשם ‘המשרד לענייני חסד בע”מ’, אשר הוקם על ידי מר פלר בשנת 2003, ואשר בשנת 2006 (דהיינו, כחודשיים בלבד לפני הקמת המרכז), נוספה לתקנונו המטרה הבאה:
    “העברה ועזרה כספית לגופים הנלחמים בכתות השונות”.
    (מתוך התחקיר שצורף כנספח 20 לעיל, בעמ’ 40).
  5.   הנה כי כן, בעוד המרכז עוטה על עצמו חזות חילונית ו”ממלכתית”, ואף מצהיר בפומבי על כך שמקבלי ההחלטות בו הנם נטולי אג’נדה דתית (ראו תגובת המרכז בתחקיר, נספח 20 לעיל), בפועל רובה המכריע של פעילותו ממומנת (וממילא גם מנווטת) על ידי איש עסקים חרדי בעל דעות קיצוניות בכל הנוגע ל”דת” ובעל קשר ישיר ל”יד לאחים”, וכן על ידי חברה חרדית שבבעלותו.
  6. אם אין די בכך, הרי שבניגוד מוחלט למצג שמנסה המרכז לייצר, גם בעלי תפקידים בכירים בו הנם חרדים הקשורים אל ארגון “יד לאחים” באופן הדוק.
  7. כך, כאמור, מנכ”לית המרכז, הנתבעת 2, גב’ ליכטנשטיין, היא חרדית אשר נמנתה בעבר על שורות “יד לאחים” והיתה חברה ב”מחלקת המיסיון” של הארגון. למעשה, נראה כי הנתבעת 2 “הוצנחה” על ידי “יד לאחים” לניהול המרכז, בכדי לנווט את פעילותו בהתאם לאג’נדות הקיצוניות של “יד לאחים”. זאת, לאחר שהניסיון לאייש את התפקיד המרכזי בקבלה לעם במנהלים חילוניים, כשל פעם אחר פעם.
  8. באותו אופן, גם הנתבעת 5, גב’ גינרמן, חרדית אף היא, קשורה קשר הדוק לארגון “יד לאחים”, ותומכת בעמדותיו. מדובר בפעילה ותיקה בארגון “יד לאחים” אשר הוצבה מטעם הארגון במרכז יחד עם התנבעת 2, גב’ רחל ליכטנשטיין, ושתיהן יחד מהוות את “הנהלת המרכז” (למרות הגדרתה התמוהה והמסתורית משהו כ”מבקרת פנים”).
  9. אף גב’ גינרמן, בדומה לנתבעת 2, מפרסמת באופן תדיר פרסומים התומכים בפעילותה הקיצונית של “יד לאחים”, ובפרט פרסומים הנוגעים ישירות לפעילות “המיסיון” של הארגון.
    העתק פרסומים בעמוד הפייסבוק של גב’ גינרמן מיום 18.9.2014 ומיום 15.6.2015 – מצ”ב ומסומן כנספח 23.
  10. כך, למשל, ביום 15.8.2014 וביום 17.8.2014 שיתפה גב’ גינרמן בעמוד הפייסבוק שלה פרסום של “יד לאחים” ובו היא קוראת ל”טיפול שורש למניעת התבוללות” ולמניעת חתונה בין צעיר ערבי לצעירה יהודיה.
      העתק פרסומים בעמוד הפייסבוק של גב’ גינרמן מיום 15.8.2014 ומיום 17.8.2014 – מצ”ב ומסומן כנספח 24.
  11.   באותו אופן, ביום 13.8.2015 פרסמה גב’ גינרמן סרטון וידאו בו נראה שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס, תוך שהיא משווה את ההתנהלות של ערביי ישראל ושל “השמאל” להתנהלות הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
    העתק הפרסום בעמוד הפייסבוק של גב’ גינרמן מיום 13.8.2015 – מצ”ב ומסומן כנספח 25.
  12.   אם אין די בכך, הרי שהנתבעת 5 אינה מסתפקת באמירות גזעניות ופוגעניות, אלא אף מסיתה לאלימות קיצונית. כך, למשל, ביום 8.8.2014 פרסמה הנתבעת 5 סרטון וידאו מטריד ביותר (באמצעות שיתוף וידאו שפורסם ע”י אדם בשם אבישי בר ישי), בו נראה טיל שנורה אל עבר מסגד אל-אקצא, ולצדו הכיתוב הבא:

“אההההההההה!

שבת שלום!”

  •   העתק הפרסום בעמוד הפייסבוק של גב’ גינרמן מיום 8.8.2014 – מצ”ב ומסומן כנספח 26.
  1.   בנוסף לכך, באופן שוטף מפרסמת גב’ גינרמן גם פרסומים “חשוכים” ופוגעניים נגד הקהילה ההומו-לסבית, תוך שהיא מכנה את נטייתם המינית של בני הקהילה כ”מגפה” (ראו נספח 14 לעיל).
  2.   ודוק – אלו הן רק מקצת הדוגמאות המלמדות על טיבם של מקימי ונציגי המרכז, המתיימר להציג עצמו כמרכז נאור, חילוני וטיפולי שמטרתו הנה “לסייע לנפגעים”.
  3.   אם כן, כבר על פני הדברים ברי, כי המרכז המנוהל הלכה למעשה על ידי הנתבעת 2 (גב’ ליכטנשטיין) והנתבעת 5 (גב’ גינרמן) אינו אלא כסות, “חזית חילונית”, אשר נועדה להסוות את האג’נדה האמיתית (והפסולה) שאותה הוא מקדם בפועל, היא אג’נדה של ארגון חרדי קיצוני ובעל דעות קדומות, קיצוניות ומסוכנות.
  4.   על אודות הסיבות ל”הסוואת” פעילות “יד לאחים” תחת החזות החילונית של המרכז, נאמר בצורה הטובה ביותר בתחקיר ידיעות אחרונות (נספח 20 לעיל):
    “ולמה השם החדש “המרכז הישראלי לנפגעי כתות”? אולי מפני ששתי העמותות הקודמות סבלו מתדמית גרועה הקשורה בכפייה דתית ובחזרה בתשובה. מאבק בכתות במסווה של מרכז חילוני יכול להעניק להם בעיני רבים לגיטימציה לתקוף ארגונים וקבוצות.
    גם מקורבים לפלר הודו באוזנינו השבוע: “לחרדים יש תדמית מאוד בעייתית, והעובדה שמדובר במרכז חילוני עם יו”ר, מנהלת [נכון דאז גב’ איילת קדם – הח”מ] וצוות עובדים חילוניים – חשובה. אם תיצרי קשר בין המרכז לבין התורם שלו, תזיקי לעם ישראל”.
  5. אין זה מפתיע, אם כן, כי תחת ‘כסות’ זו מפנה המרכז את מירב תשומת לבו, משאביו ופועלו לא כלפי “נפגעי הכתות” עצמם, כמוצהר על ידו, אלא דווקא למלאכת “תיוג” ו”הוקעה” של קבוצות רוחניות ודתיות שונות, שאינן תואמות את הזרם הדתי-החרדי, תוך הגדרת קבוצות אלו כ”כתות”.
  6. בתוך כך, אין המרכז בוחל לתייג כ”כת” ולאתר “ממצאים כיתתיים” כיד הדמיון הטובה בכל קבוצה או זרם נורמטיבי ומקובל, ללא הבחנה – החל ממתרגלי יוגה ומדיטציה, דרך גישות חינוכיות כמו אנתרופוסופיה, קבוצות ניו- אייג’ למיניהן ואפילו זרמים ביהדות שהמרכז מצא כלא ראויים בעיניו.
  7. אחת מקבוצות רוחניות נורמטיביות אלו הינה קבלה לעם, עמותת בני ברוך.
  8. המרכז לנפגעי כתות אף אינו מכחיש בכתב הגנתו כי מר רמי פלר (פעיל ארגון ‘יד לאחים’) היה שותף ותורם מרכזי בהקמת המרכז; באותו אופן, לא מכחישים המרכז והגב’ רחל ליכטנשטיין כי הגב’ ליכטנשטיין עבדה אף היא  בארגון ‘יד לאחים’.
  9. מכל מקום, למען הסר ספק יובהר, כי בניגוד לניסיון הנתבעים להוציא את דברי קבלה לעם מהקשרם, טענת קבלה לעם לפיה קיים קשר הדוק בין המרכז לבין הארגון ‘יד לאחים’ איננה מבוססת, חלילה, על עצם היותן של גב’ ליכטנשטיין, או של גב’ גינרמן, נשים חרדיות. טענה זו מבוססת על ראיות ועדויות המצויות בידי קבלה לעם, לרבות אלה שפורטו בכתב התביעה והן בתצהירי זה.
  10. במרוצת השנים הצליח המרכז הישראלי לנפגעי כתות (בגלגוליו השונים) לרתום אליו אנשים טובים תחת מסווה של דאגה לנפגעי כתות. אנשים אלה, באמת רצו לסייע למטרה שנראתה ראויה בעיניהם. אחד מאותם אנשים הוא אמיר זמורה – מטפל ויועץ תקשורת חילוני. בתצהירו כפי שמוגש בתיק זה מטעמה של קבלה לעם, מספר מר זמורה על תהליך הגיוס וההתפכחות שעבר בתקופה שפעל במרכז. תחילה הוזמן זמורה על ידי מנכ”ל המרכז דאז, העיתונאית החילונית, איילת קדם – במטרה לסייע בהתנדבות לנפגעי כתות לאור נסיונו המקצועי. עם זאת, בחלוף כשנה פרש מר זמורה מתפקידו לאחר שגילה כי המרכז פועל נגד כל תנועה רוחנית שתפיסותיה אינן מתיישבות עם הדת האורתודוכסית, ש”הטיפול” בכתות באמצעות פעילות המרכז ועירוב גורמים ממלכתיים נעשה על פי מדיניות שנקבעת במרכז וכלל לא על פי עדויות, וכי הוא עצמו וכך גם מנכ”ל המרכז באותם ימים, הוזמנו לעבוד בו בשכר ובהתנדבות על מנת לשמש עלה תאנה לפעילויות ומטרותיו האמיתיות של המרכז והעומדים מאחוריו.
  11. זאת ועוד, כמוזכר לעיל, ממש לאחרונה פרסם ארגון זכויות האדם  Human Rights Without Frontiers (HRWF) תחקיר על המרכז הישראלי לנפגעי כתות תחת הכותרת: ‘The Israeli Center for Victims of Cults Who is Who? Who is Behind it?’, שחושף את הקשר הגורדי שבין המרכז הישראלי לנפגעי כתות לארגון ‘יד לאחים’. על פי הדו”ח, במהלך יותר מעשור וחצי, הצליח ארגון ‘ יד לאחים’ באמצעות המרכז הישראלי לנפגעי כתות לזכות לליגיטמציה ציבורית כגוף טיפולי נטול פניות לכאורה, בעוד שעיון מעמיק בגורמים העומדים מאחוריו מגלה תמונה שונה בתכלית.

קישור/ העתק הדו”ח – ראו סעיף 92 לעיל ונספח 11 לתצהירי.

  1. תצהירו של אמיר זמורה והתחקיר של ארגון HRWF מצטרף לתחקיר עיתונאי קודם שנערך על ידי שוש מולא מ’ידיעות אחרונות’ (כפי שפורט לעיל בסעיף 138 לתצהירי) שהצביע כאמור גם הוא על רשת הקשרים ההדוקה בין המרכז הישראלי לנפגעי כתות לבין אג’נדות חרדיות.

73. כל האמור לעיל חושף את פרצופו האמיתי של המרכז, את הקשר בין ארגון ‘יד לאחים’ החרדי ורמי פלר החרדי למרכז לנפגעי כתות וכן את והאג’נדה המוסתרת של המרכז שהיא פגיעה בכל גוף, תנועה רוחנית חדשה או אחרים, שאינם מקובלים על ידי הממסד החרדי.

ניתן למצוא את תחילת התצהיר בעמוד – המרכז הישראלי לנפגעי כתות באתר.

המרכז הישראלי לנפגעי כתות נתמך ע״י הארגון הקיצוני יד לאחים

המרכז הישראלי לנפגעי כתות נתמך ע״י הארגון הקיצוני יד לאחים.

המרכז הישראלי לנפגעי כתות החל בשם ״קו למסלול״, בהמשך שונה ל ״המרכז לנפגעי כתות בישראל״, ועכשיו שונה לשמו הנוכחי ״המרכז הישראלי לנפגעי כתות״

המרכז הישראלי לנפגעי כתות משנה את שמו ללא סוף בכדי להציג חזות ״ממלכתית״ לכאורה, למרות שהוא גוף פרטי לכל דבר ועניין.