חנוך מילביצקי » המרכז הישראלי לנפגעי כתות » המרכז הישראלי לנפגעי כתות – תצהיר משפטי חלק 3

המרכז הישראלי לנפגעי כתות – תצהיר משפטי חלק 3

נושאים באתר

Accordion Content

איך ניצל המרכז הישראלי לנפגעי כתות את הטיפול בנפגעי כתות לטובת האג׳נדה הפרטית שלו.
  1. ניסיון ראשון לבדוק את נושא הכתות בישראל התרחש בשנת 1983, על ידי וועדה בין משרדית שהקים משרד החינוך, עם היוודע תוצאותיה ההרסניות של פעילותה של רינה שני, ובהן ניתוק מוחלט של הנוהים אחריה ממשפחותיהם, שימוש בסמים והתאבדות של אחד מתלמידיה. דו”ח הוועדה שנקרא על שם חברת הכנסת מרים תעסה-גלזר שעמדה בראשה, סימן שורה של “איפיונים מדאיגים” בקבוצות רוחניות והציע המלצות לטיפול.
  2. חשוב לציין כי כמפורט בתחקיר של ארגון זכויות האדם HRWF מסקנות דו”ח תעסה-גלזר נכתבו על ידי נורית רמון, סטודנטית לתואר שני לקרימינולוגיה תוך תיאום מלא עם רמי פלר, וכי המומחים שהתמנו לוועדה המקצועית שאמורה הייתה ללוות את כתיבת הדו”ח סירבו לחתום על מסקנותיו והתפטרותו מחברותם בוועדה.
  3. בשנת 1986 בספרו “מומרים בעל כורחם? – תופעת הכתות בעולם המערבי ובישראל” מתייחס המומחה מטעם המרכז, ד”ר דוד גרין, לנושא הכתות בישראל וטוען כי: “בישראל, הלחצים על החברה הישראלית, לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, גברו עוד יותר. שבר המיתוס הלאומי בדבר עליונותה הצבאית הישראלית ותחושת הביטחון שהתערערה, עוררו ייאוש בחברה. רבים החלו בתהליכים של חיפוש עצמי ואיתור משמעות חדשה לחייהם כשדפוסי החיים המודרניים נתפשו כמשחיתים את בני האדם ומנצלים את תמימותם ובורותם. כשרבים מצאו מענה בצורך במשמעות ובתחושת שייכות בחברות בכתות.”
  4. התיאוריה הזו שהגיבה לחדירתו של הניו-אייג’ לזירה הישראלית כאלטרנטיבה ליהדות ושייכה את הצורך של אדם לחפש משמעות עמוקה יותר לחייו לכיתתיות – נפלה כפרי בשל לידיהם של הוגי ויוזמי ‘קו למסלול’ – החל”צ ששינה שמו מאוחר יותר והמוכר כיום כ-‘מרכז הישראלי לנפגעי כתות’.
  5. בשנת 2002 הוציא לאור פעיל ‘יד לאחים’ ואיש העסקים רם (רמי) פלר בשיתוף עם ד”ר בועז כספי (שם העט של ד”ר שלום סרבקניק, מחזיר בתשובה ידוע מאוד במגזר החרדי), ספר בשם “הכמיהה אל המעמקים”. הספרף שכתוב במסווה של רומן חילוני, מציג תפיסה לפיה דרכים רוחניות רבות ומקובלות, ביניהן זן, טנטרה, שיטת אדלר, ויקטור פרנקל, פרויד – אינן ראויות ואף פוגעות. אפילו כלפי טיפול פסיכולוגי הוא טוען לבעייתיות וזאת “מאחר והפסיכולוג פועל על בסיס מערכת הערכים האישית שלו (שעלולה להיות בעייתית)” (ראו עמ’ 531 בספרם זה).
  6. מן הדברים עולה אזהרה חמורה מפני הסכנות הטמונות בהצטרפותם של צעירים יהודים ל”כתות” שמקורן במזרח הרחוק ובתנועות רוחניות לא אורתודוכסיות בכלל. באופן זה מבקש מר פלר להבנות עצמו כמומחה בעל שיעור קומה בישראל בתחום חקר הכתות.
    ·   צילום של כריכת הספר “הכמיהה אל המעמקים” – מצ”ב ומסומן כנספח 27.
  7. כחלק ממהלך שיווק ופרסום הספר ובמטרה לקדם את מכירתו, לאורך השנים אורגנו אירועים רבים (הרצאות, מפגשים וסמינרים) תחת קורת הגג של המרכז הישראלי לנפגעי כתות, בשיתוף פעילים מ’יד לאחים’.
    ·   צילום מסך של שיווק הספר על ידי המרכז לנפגעי כתות – מצ”ב ומסומן כנספח 28.
  8. ביום 11.2.2003 מקים רם (רמי) פלר את חברת ‘המשרד לענייני חסד בע”מ’ שבאמצעותה הוא הולך לתרום את חלקו הארי של הכסף שיסייע לפעילות ‘המרכז הישראלי לנפגעי כתות’ בשנותיו הראשונות.
    ·   העתק תקנון ‘המשרד לענייני חסד’ – מצ”ב ומסומן כנספח 29.
  9. ביום 10.3.2005 מבקש פלר להפסיק לכהן כדירקטור בחברת ‘המשרד לענייני חסד בע”מ’ על מנת “להוריד פרופיל”, אך בפועל הוא ממשיך למשוך בחוטים בחברה זו ולשמש כתורם המרכזי לאורך השנים בחברה ‘המשרד לענייני חסד’.
    ·   העתק מסמכים מתוך הדו”חות הכספיים של ‘המשרד לענייני חסד’ מהשנים 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015 – מצ”ב ומסומן כנספח 30.
  10. לכשיוקם ‘המרכז הישראלי לנפגעי כתות’, ישמש ‘המשרד לענייני חסד’ כתורם המרכזי והעיקרי, ולעיתים אף הבלעדי, לשם מימון פעילויות המרכז. לשם המחשה, על פי רשימת התורמים לשנת 2007 של המרכז הישראלי לנפגעי כתות נמצא כי ‘המשרד לענייני חסד’ תרם 98% מסך התרומות של המרכז, היינו 1,030,000 ש”ח מתוך 1,048,738 ש”ח.
    ·   העתק רשימת תורמים לשנת 2007 עבור המרכז לנפגעי כתות – מצ”ב ומסומן כנספח 31.
  11. ביום 22.6.2006 מתקבלת החלטה באסיפה הכללית של חברת ‘המשרד לענייני חסד’ לשנות את סעיף 2 בתקנון בהתאם לנוסח הבא (התוספת בסיפא הודגשה): “תמיכה בנזקקים ומשפחות נטולות יכולת, תמיכה באברכים, העברה ועזרה כספית לכוללים, ישיבות ולגופים הלוחמים בכתות השונות“. חשוב לציין שבמועד זה אין בנמצא במדינת ישראל גוף כלשהוא, לא כל שכן “גופים” כלשהם הפועלים נגד כתות.
    ·   העתק החלטת האסיפה הכללית של ‘המשרד לענייני חסד’ מיום 22.6.06 – מצ”ב ומסומן כנספח 32.
  12. כחודשיים לאחר מכן, ביום 21.8.2006 מתאגדת חברה בשם ‘קו למסלול – חברה לתועלת הציבור בע”מ’.
    ·   העתק תעודת ההתאגדות של חברת ‘קו למסלול’ – מצ”ב ומסומן כנספח 33.
  13. בתקנון החברה מיום 27.7.2006, בסעיף 3 (3.1-3.9) מצוין כי מטרותיה הן:

“3.1 לפעול למען הציבור הישראלי בנוגע לפעילותם של כתות, ארגונים וקבוצות לימוד רוחניות בישראל וברחבי העולם, הפועלים באופן הפוגע והמנצל את הציבור באופן פיסי, נפשי, כספי וכיו”ב.”
ובסעיף 3.6 מצוין:

“לקדם חקיקה בנוגע לפעילותם של כתות, ארגונים, וקבוצות לימוד רוחניות הפוגעים המנצלים את הציבור.”
·   העתק תקנון חברת ‘קו למסלול’ – מצ”ב ומסומן כנספח 34.

  1. בבקשת החברה לרישומה בפנקס החברות לתועלת הציבור מיום 5.11.2006, נרשמו מטרות החברה:  פעילות והסברה בנוגע לפעילותם של כתות וארגונים רוחניים, טיפול ושיקום בנפגעים מהגופים הנ”ל, קידום חקיקה בנוגע לפעילות הנ”ל.
    ·   העתק בקשת החברה מיום 5.11.06 לרישומה בפנקס החברות לתועלת הציבור מטעם איילת קדם, מורשית חתימה מטעם חברת ‘קו למסלול’ (לימים המנכ”ל) שהופנתה לרשם ההקדשות, משרד המשפטים – מצ”ב ומסומן כנספח 35.
  2. ביום 6.11.2006 שינתה החברה את שמה מ’קו למסלול – חברה לתועלת הציבור בע”מ’ ל-‘המרכז לנפגעי כתות בישראל בע”מ’. וביום 26.11.2006 שינתה החברה את שמה ל-‘המרכז הישראלי לנפגעי כתות בע”מ’ על מנת להקנות לה צביון ממלכתי.
    ·   העתק מסמכים המעידים על שינוי שמות החברה – מצ”ב ומסומן כנספח 36.
  3. ביום 20.3.2007 נרשמת החברה כחל”צ – חברה לתועלת הציבור.
    ·   העתק מסמך “אישור רישום חברה” של רשם ההקדשות מיום 20.3.07 המעיד על רישום החברה כחל”צ – מצ”ב ומסומן כנספח 37.
  4. בראש ‘קו למסלול’, ‘המרכז לנפגעי כתות בישראל בע”מ’ ו’המרכז הישראלי לנפגעי כתות’ מוצבים מנכ”ל ובעלי מניות חילוניים וזאת במטרה לשוות למרכז ארשת פנים חילונית.
    לעניין זה ראו בין היתר את תצהירו של אמיר זמורה כפי שהוגש בהליך זה במקביל לתצהירי ויימצא בתיק בית המשפט, כמו גם את תחקירה של שוש מולא במוסף ‘7 ימים’ בעיתון ידיעות אחרונות ותחקיר ארגון זכויות האדם HRWF שהוזכרו לעיל.
  5. ביום 11.2.2007 פרסמה איילת קדם כתבה באתר NRG תחת הכותרת “החזירו את הבנים הביתה” שעוסקת בהורים “פגועים” שילדיהם נטשו אותם לטובת “כתות”. לאור הקשר ההדוק בין המרכז ל’יד לאחים’ מפורסמת הכתבה הנ”ל במקביל גם באתר ‘יד לאחים’.
    ·   העתק הכתבה שפורסמה באתר NRG (מעריב) מיום 11.2.07 – מצ”ב ומסומן כנספח 38.
    ·   צילום מסך של פרסום הכתבה של איילת קדם שפורסמה באתר NRG באתר ‘יד לאחים’ מיום 11.2.07 – מצ”ב ומסומן כנספח 39.
  6. ביום 10.7.2007 פרסמה איילת קדם, מנכ”ל המרכז הישראלי לנפגעי כתות, כתבה באתר ‘יד לאחים’ שנושאת את הכותרת “ישראל – גן עדן לכתות”.
    ·   צילום מסך של הכתבה באתר ‘יד לאחים’ מיום 10.7.07 – מצ”ב ומסומן כנספח 40.
  7. ביום 19.1.2011 התקיים יום עיון בשם ‘כתות מיסטיות והתמכרויות’ באוניברסיטת חיפה. מטעם המרכז הישראלי לנפגעי כתות הופיעו ד”ר גבי זוהר, מנכ”ל המרכז רחל ליכטנשטיין ופעיל ‘יד לאחים’ וחברו הקרוב של רמי פלר, אברהם ביטקין.
    ·   צילום מסך מתוך אתר אוניברסיטת חיפה – מצ”ב ומסומן כנספח 41.

ראו קישור להרצאתו של אברהם ביטקין ביוטיוב תחת הכותרת: “מחפשים משמעות לחיים? מומלץ לוותר על הרעיון”, שם הוא מבקש ממאזיניו להפוך את החיים שלהם לחסרי משמעות: https://www.youtube.com/watch?v=Ypx4BxEvbz8.

  1. ביום 12.3.2013 פורסמה כתבה ב-Ynet תחת הכותרת “הרב כשליח אל – כתות בעולם החרדי” בה רואיינו רחל ליכטנשטיין ואברהם ביטקין (פעיל ‘יד לאחים’). ביטקין מוצג בכתבה כ”פסיכותרפיסט חרדי עם רקע הכשרתי בטיפול בנפגעי טראומה” בעוד שלא צויין בכתבה כי הוא פעיל קיצוני ב’יד לאחים’. (קישור לכתבה: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4352268,00.html).
    ·   צילום מסך של הכתבה ב-Ynet מיום 12.3.13 – מצ”ב ומסומן כנספח 42.

    1.5         (ד.5) התמיכה הכספית העניפה שמוענקת למרכז הישראלי לנפגעי כתות, על ידי אנשי ‘יד לאחים’, והתשלומים חסרי התקדים המוענקים לדמויות חילוניות כדי שיסכימו לשמש כסות חילונית לממסד החרדי
  2. עם הקמתו של המרכז הישראלי לנפגעי כתות בשנת 2006, מונתה למרכז מנכ”ל חילונית. התשלום למנכ”ל – העיתונאית לשעבר איילת קדם, בעבור חמישה חודשי עבודה בלבד בשנה זו הגיע לסך של 364,772 ש”ח (!) היינו תשלום חודשי ממוצע של כ-73,000 ש”ח). מדובר בסכום עתק בכל פרמטר, כל שכן כאשר עסקינן בשכר הניתן במסגרת פעילותה של חברה לתועלת הציבור.
    ·   העתק רשימת מקבלי השכר הגבוה ביותר במרכז בשנת 2006 הכולל את נתוני שכרה של הגב’ קדם – מצ”ב ומסומן כנספח 43.
  3. נראה כי הגב’ קדם תוגמלה על כך שהיא התבקשה לעמוד בקדמת הבמה של המרכז. בהקשר זה ראו מסמך ששלחה היא לרשם העמותות, במסגרתו הצהירה הגב’ קדם כי היא לבדה היוזמת והאחראית הבלעדית על כל הפעילות של אותו מרכז לנפגעי כתות.
    ·   העתק ממכתבה של הגב’ קדם מיום 23.3.08 לרשם העמותות – מצ”ב ומסומן כנספח 44.
  4. ביום 18.2.2009 שלחה רו”ח יעל גולדשמיד, רואת החשבון של המרכז הישראלי לנפגעי כתות, מכתב לרשם העמותות בו צירפה בסעיף ג’ פירוט כרטיס הלוואות משונות במאזן הבוחן 2007. מתוך כל עולה, כי בשנת 2007 רמי פלר הלווה באופן אישי סך של 960,174 ש”ח למרכז הישראלי לנפגעי כתות.
    ·   העתק ממכתבה של רו”ח גולשמיד מיום 18.2.09 לרשם העמותות – מצ”ב ומסומן כנספח 45.
    ·   העתק כרטסת הלוואות של המרכז לשנת 2007 המראה נתונים בדבר הלוואתו של רמי פלר – מצ”ב ומסומן כנספח 46.
  5. על פי הדו”חות הכספיים של המרכז, מצבת כח האדם שנמנית על מקימי המרכז הישראלי לנפגעי כתות, למעט המנכ”ל החילונית שעומדת בראש ובקדמת הבמה – כוללת ברובה עובדים שעבדו ב’יד לאחים’ או קשורים במישרין לרמי פלר.
    ·   העתק פירוט עלויות שכר של השנים 2006-2008 – מצ”ב ומסומן כנספח 47.
  6. בשנת 2006 הסתכמו עלויות השכר לסך של 388,324 ש”ח לכ-4 עובדות: איילת קדם; רחל ליכטנשטיין – אישה חרדית שעבדה במחלקת המיסיון בארגון ‘יד לאחים’; גליה גינרמן – שפעילה גם היא ב’יד לאחים’ ומחזיקה בדעות קיצוניות וחשוכות וכן עבדה ברמפל, חברה בבעלותו של רמי פלר (ראו נספח 43 לעיל – רשימת מקבלי השכר הגבוה במרכז.

לכך יש להוסיף את יועץ המס שטיפל במרכז מתחילתו ועד נובמבר 2007 – יעקב וירז’בינסקי.
·   העתק מכתבו של יועץ המס של המרכז, איש ‘דגל התורה’ מר יעקב וירז’בינסקי מיום 7.11.06 לרשם ההקדשות – מצ”ב ומסומן כנספח 48.

  1. בשנת 2007 הסתכמו עלויות השכר לסך של 432,401 ש”ח לכ-8 עובדים: לאיילת קדם (303,213 ש”ח, כ-70%) לרחל ליכטנשטיין (כ-19%); כמו גם לגליה גינרמן ולכהן זדה יוסף. יצוין כי בשנת 2008 היה כהן זדה יוסף לאחד מחמשת מקבלי השכר הגבוהים בארגון’יד לאחים’.
    ·   העתק רשימת מקבלי השכר הגבוה בארגון ‘יד לאחים’ בשנת 2007 – מצ”ב ומסומן כנספח 49.
  2. בחודש יוני 2007 הצטרפה למרכז עובדת חדשה בשם דנית קרן שלאחר מכן, בשנת 2008 תחליף את תפקיד המנכ”ל איילת קדם.
  3. בשנת 2008 הסתכמו עלויות השכר לסך של 289,753 ש”ח. לאיילת קדם שולם סך של 134,401 ש”ח (46%); לדנית קרן שולם סך של 81,539 ש”ח (28%); ולרחל ליכטנשטיין שולם סך של 52,173 ש”ח (18%) (ראו נספח 47 לעיל).
  4. מעיון בתיק חל”צ של המרכז הישראלי לנפגעי כתות נמצא כי לא פורסמו שמות התורמים מעל 20,000 ש”ח בשנים 2008 ובשנת 2009.
    ·   העתק ביאורים של הדו”חות הכספיים של שנת 2008 של המרכז – מצ”ב ומסומן כנספח 50.
  5. בשנת 2010 רם (רמי) פלר תורם סך של 84,000 ש”ח (24.5% מסך התרומות) ל’משרד לענייני חסד’. בשנת 2010 ‘המשרד לענייני חסד’ מעביר למרכז הישראלי לנפגעי כתות סך של 340,000 ש”ח עבור “מלחמה בכתות”.
    ·   העתק מסמכים רלוונטיים מתוך הדו”חות הכספיים של המרכז בשנת 2010 – מצ”ב ומסומן כנספח 51.
  6. בהתאם למפורט לעיל, עולה כי פלר ממשיך לתרום ל’משרד לענייני חסד בע”מ’. בשנת 2010 רם (רמי) פלר והחברות שלו (רמפל שיווק ותקשורת, ר. פלר סרוויס, RCS LTD) תרמו סך של 1,642,210 ש”ח ל’משרד לענייני חסד בע”מ’. סכום זה מהווה 96% מתוך מחזור כלל הפעילות של ‘המשרד לענייני חסד’ שמסתכם ב-1,710,827 ש”ח. חלק מסכום זה מועבר למרכז הישראלי לנפגעי כתות – מועבר תחת סעיף “מתן שירותים” שכביכול עמניק המרכז ל’משרד לענייני חסד’ “בתחום המטרות הציבוריות של שתי החברות”.
  7. בשנת 2010 הסתכמו עלויות השכר של המרכז הישראלי לנפגעי כתות לסך של 161,336 ש”ח, לכ-3 עובדים: המנכ”ל דנית קרן (83,038 ש”ח, 52%); הפעילה רחל ליכטנשטיין (70,002 ש”ח, 43%); וכהן זדה מאיר שכאמור עובד ב’יד לאחים’ (8,296 ש”ח).
  8. בשנת 2011 תרם רם פלר 98,700 ש”ח (86% מסך התרומות) למרכז הישראלי לנפגעי כתות.
  9. בשנת 2012 תרם רם פלר 220,000 ש”ח (61% מסך התרומות) למרכז הישראלי לנפגעי כתות, ואילו רמפל סופטוור, חברה השייכת גם היא לרם (רמי) פלר – תורמת סך של 59,400 ש”ח (16% מסך התרומות).
    ·   העתק נתונים מתוך דו”חות כספיים של המרכז לשנת 2011-2012 – מצ”ב ומסומן כנספח 52.
  10. עלות שכר לעובדים – ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר דווחה עובדת אחת בלבד והיא רחל ליכטנשטיין, בשכר שנתי ברוטו של 55,147 ש”ח (שכרה ירד מברוטו של 74,802 ש”ח בשנת 2011 – ירידה של כ-26%), עובדה תמוהה לנוכח עיסוקה הענף בתחום.
    ·   העתק רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה במרכז כפי שדווח לרשות התאגידים מיום 30.12.12 – מצ”ב ומסומן כנספח 53.
  11. בדו”ח המרכז למחקר ומידע של הכנסת בשם “ילדים בכתות פוגעניות בישראל” צוין כי בעקבות פרסום הדו”ח “לבחינת תופעת הכתות בישראל” ממרץ2011 – הוקמה במשרד הרווחה יחידה לטיפול בנפגעי כתות בשנת 2012. עוד צוין כי משנת 2013 תומך כספית משרד הרווחה ב’מרכז הישראלי לנפגעי כתות’ בסכום של 100,000 ש”ח. המרכז הישראלי לנפגעי כתות זוכה אפוא להכרה ממשרד הרווחה בדמות תקנה תקציבית לעבודתו כחל”צ, וזאת מבלי שמשרד הרווחה יכיר בכוחות הפועלים מאחורי הקלעים של המרכז הישראלי לנפגעי כתות. עוד יצויין כי במהלך השנים הצליחה הגב’ רחל ליכטשנטיין לקשור קשרים קרובים מאוד עם סגנית מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה – הגב’ אפרת שרעבי, האמונה על יחידה זו במשרד הרווחה והמשמשת כמליצת יושר של המרכז הישראלי לנפגעי כתות במקרים שונים.
  12. בשנת 2013 אהרון אפלבאום תרם סך של 98,000 ש”ח למרכז הישראלי לנפגעי כתות מתוך סך תרומות של 261,201 ש”ח (כ-37%) כחלק ממאבקו בעמותת בני ברוך.
    · העתק נתונים מהדו”חות הכספיים של המרכז משנת 2013 – מצ”ב ומסומן כנספח 54.
  13. כיוון שמשרד הרווחה תורם כעת דרך קבע למרכז וישנו תורם נוסף בדמות אהרון אפלבאום המזרים סכומי כסף ניכרים למרכז, רמי פלר עושה צעד מכוון לאחור, על מנת לטעון לניתוק מהמרכז, בין היתר לאור כתבת התחקיר שפורסמה בידיעות אחרונות אודות מעורבותו במרכז הישראלי לנפגעי כתות (ראו נספח 20 לעיל – כתבת התחקיר בעיתון ‘ידיעות אחרונות’ מיום 4.3.11).
    113. המקרה של מר אפלבאום שיתואר בהמשך תצהירי זה, שמחד איבד את הקשר עם בנו כתוצאה מהתערבותה של הגב’ רחל ליכשטנשטיין בניסיון הפיוס, ההתקרבות והטיפול שבו השתתפו, ומאידך בסמיכות זמנים שאינה מקרית, החל לתרום סכומי כסף ניכרים למרכז – מעידה על כך שמדובר בגוף ציני ומניפולטיבי. ניתן אף להרחיב ולומר כי יש בהשפעתו של המרכז לנפגעי כתות על אהרון אפלבאום משום מאפיינים כיתתיים שהמרכז עצמו טוען להם נגד קבלה לעם קבלה לעם: ניתוק מהמשפחה; הפיכת הפעילות במרכז למוקד חייו של מר אפלבאום; הפניית סכומי כסף אדירים לשם המשך פעילות במרכז וכיו”ב.
  14. מקרה נוסף של ניצול ציני על ידי המרכז הוא השימוש החוזר בגב’ רוחמה גמרמן. גב’ גמרמן המוגדרת על ידי רחל ליכטנשטיין כ”פגועה נפשית”, מנוצלת על ידי המרכז לנפגעי כתות במשך שנים על מנת לקדם את מטרותיו. החל משנת 2014 ועד היום אנשי המרכז שולחים את גמרמן להפגין, לעמוד מול הכנסת, לדבר בכיכרות ולפרסם את סיפורה בכלי התקשורת. מעיון בדף הפייסבוק של המרכז לנפגעי כתות עולה כי לא אחת נמצאת הגב’ גמרמן לבדה בהפגנות אלה בליווי מינימלי של נציגה או שתיים.
    ·   העתק כתבה מעיתון מעריב מיום 3.9.17 – מצ”ב ומסומן כנספח 55.

 ראו קישור לסרטון מעמוד הפייסבוק של רשת מחודש פברואר 2018, שבו מקריאה הגב’ גמרמן טקסט שנכתב בעבורה, ככל הנראה על ידי אנשי המרכז הישראלי לנפגעי כתות:
(קישור לכתבה: https://www.facebook.com/watch/?v=1854352161255221).
·   צילום מסך של הסרטון בו מופיעה הגב’ גמרמן – מצ”ב ומסומן כנספח 56.

 115.  נתון מעניין הוא כי ברשימת חמשת מקבלי השכר נרשמה בשנת 2013 עובדת אחת בלבד בשם שרה קוטיינר בסך שנתי של עלות מעביד 10,488 ש”ח, ואילו בדו”חות הכספיים לא הופיעה כלל העלות של שכר עבודה וסוציאליות (ראו נספח 54 לעיל – העתק של נתונים מהדו”חות הכספיים של המרכז משנת 2013). לאור זאת, יש מקום לתהות מי שילם לעובדי החל”צ הנוספים, כמו גם למנכ”ל המרכז – רחל ליכטנשטיין?

ניתן למצוא את תחילת התצהיר בעמוד – המרכז הישראלי לנפגעי כתות באתר.