פוסטים עדכניים שפורסמו
השיח הפוליטי ברשתות היום מבוסס ברובו על ההנחה שמתישהו הצד שכנגד ישנה את עמדתו. "כשהביביסטים יבינו…", "כשהשמאלנים יתפכחו…", "כשהחרדים יקלטו…". אז זהו – שלא. הם לא. ולכן גם השיח לא מקדם סובלנות אלא ההיפך בדיוק. מתוך הבנה שהבדלי התפיסה לא ייעלמו וחילוקי הדעות לא הולכים לשום מקום, מה עושים מכאן?
הצילו…הצילו…הצילו…הצילו…תקראו ל…. צרור יריות. דממה. הזעקה הזו לא עוזבת אותי מאז אתמול. יש משהו במקרה הזה של עלם חמודות שצועד בעיר העתיקה בירושלים, בדרכו לכותל, שרק תפילין וספר בידו ונקצר באמצע הרחוב רק כי הוא יהודי, ששבר את המעטפת הקשה של הלב שכבר מזמן ממאן להזדעזע. שכבר כאילו "מורגל" בזוועות
"אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל: זה ה 'אני מאמין שלי ', זו מלאכת חיי, ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם". – זאב ז'בוטינסקי.חסר לי השיח האידאולוגי בליכוד. מוכרחים להחיות אותו אם חפצי שלטון אנחנו.השיח הפרסונלי שהשתלט לחלוטין על סדר היום הציבורי הוא בעיניי טעות שהליכוד נופל אליה.זה
אני זוכר את היום שאחרי רצח רבין יותר בבהירות מאשר את ערב הרצח עצמו. ככה זה – האדם קרוב אצל עצמו.זה היה יום ראשון בשעות אחה"צ המוקדמות. ש. חבר שפגשתי באותה שנה ונהיה מאז חבר נפש ואני נסענו למרכז הבינתחומי בהרצליה. לימודי שנה א' משפטים. שנינו ירושלמים, מגיעים 3 פעמים
עד כמה שזה מוזר לי להגיד את המשפט הזה, אבל אחמד טיבי צודק ובגדול ‼️העובדה שנציגי הציבור שלנו מאשרים או דוחים חוקים בגלל השיוך הקואליציוני/אופוזיציוני של מגיש/ת החוק ולא לגופו של חוק, בעיתית ומדאיגה. זה פוגע רק בכולנו ויש לדרוש מנציגינו בכנסת להתאפס – ובהקדם.
התוצאות של הקיטוב והפילוג שפשו בחברה הישראלית, נחשפו השבוע מעל בימת האו"ם. הניגוד שבין ישראל המשוסעת לאולם האומות המאוחדות בלט וצרם במיוחד. הלוואי והאירוע הלא מלבב הזה, יבהיר לכולנו את הנחיצות של עיסוק מתמשך ורציני באיחוד החברה הישראלית, על אף ולמרות המחלוקת הפוליטית בינינו.
שמי חנוך מילביצקי, נשוי להדר ואבא ל-3 ילדים מקסימים שאני מת עליהם: אלון, אורי ואיה. מעל לעשור אני לומד מידי יום את חכמת הקבלה במסגרת הלימודים של עמותת “בני ברוך – קבלה לעם”.