החברים שלי מ"קבלה לעם" הם אנשים מכל הסוגים. תאמינו לי, אין ביניהם מכנה משותף אחד, חוץ מזה שכולם תרים אחר אותו דבר: ללמוד איך לעלות ממקום של דאגה ואהבה עצמית למקום של ערבות הדדית ואהבת הזולת.
למה הם רוצים דווקא את זה? כי כבר ברור להם שהפתרון לכל התחלואים של העולם טמון בחיבור בין בני האדם, כמו שכל הבעיות הקיימות נובעות רק מהפירוד והאנוכיות. ולא, לא מדובר באנשים אוטופיים, מנותקים או ברוחניקים. להיפך, האנשים מהסוג הזה לא מחזיקים מעמד הרבה זמן אצלינו בלימוד. החברים שלי ב"קבלה לעם" הם אנשים שמתמודדים עם החיים ולא בורחים מהם. אני אומר לכם באחריות מלאה: מדובר באנשים סופר אינטליגנטיים, אנשי עבודה עם יכולות אישיות מאוד מפותחות, כל אחד מהם הוא סיפור חיים מרתק בפני עצמו, שמהווה חלק משמעותי בפאזל של החברה הישראלית המורכבת שלנו.
אני מעריך אותם כאנשים רציניים ובוגרים, עם רגליים על הקרקע, מלח הארץ ממש, אנשים שרוצים לממש את עצמם במובן העמוק ביותר. רובם ניסה הרבה מאוד דרכים ושיטות לפני שהבינו שהם יוכלו לקבל תשובה לכל השאלות שאי פעם שאלו את עצמם דרך חכמת הקבלה.
ככה, בדרך פלאית כולנו מוצאים את עצמנו מתכנסים מידי יום בשלוש לפנות בוקר ללימוד הקבלה ולעבודה חברתית משותפת. המטרה המשותפת של כולנו היא אחת: ללמוד להיות בני אדם אוהבים ומחוברים, ולהביא את הערכים והדוגמה לכל הסובבים אותנו, לחברה הישראלית ולעולם כולו.
זה מדהים אותי כל פעם מחדש, איך עם החברים האלו אני מרגיש דרגת קירבה וביטחון שמבחינתי זה הכי קרוב שאפשר להגיע לאמונה עיוורת באנשים.
ולמה? כי האנשים האלה מקדישים את הזמן היקר שלהם, את המרץ שלהם, את התקוות והחלומות, לא לדאגה לעצמם, אלא לדאגה לכך שבחברה הישראלית יתפשטו ערכים של אהבת הזולת וערבות הדדית. החברים שלי עושים את זה בהתנדבות מלאה ובכל דרך אפשרית: בעריכת קליפים, העברת הרצאות, בניית אתרים, כתיבת מאמרים, פוסטים ברשת, שיחות מפגשים, כל דבר שיגיע ללב. ומה שמדהים הוא, שפה אין בינינו הבדל ברצון וביכולת לתרום. כל אחד מקבל את מלוא ההזדמנות להביע את הלב שלו, השכל והכישרון, לא משנה מי אתה ומה אתה, כשמדובר במשימת החיים של איחוד החברה הישראלית כולנו שווים.
האנשים המיוחדים האלו הם החברים שלי וזו משימת חיינו.